סמייה נ' אגף המכס והמע"מ - אילת

החלטה

1.במהלך הדיון היום אמר חוקר מטעם רשות המכס: "אנו צריכים את הרכב מכיוון שאנו רוצים לוודא שבעל הרכב יגיע לחקירה באילת".

תשובה זו של החוקר הינה בעייתית ומעמידה בסימן שאלה את התגובה והבקשה המפורטת אשר הגישה המשיבה לבקשה.

2.מדברי חוקר המכס אני למד כי אין עסקינן בחילוט כפי הטענה הראשונה של המדינה, אלא עסקינן בהחזקת קניינו של אדם על מנת להביאו לחקירה.

אני סבור כי פגם של ממש נפל בשיקול הדעת של המשיבה. הצורך בהבאת אדם לחקירה הינו צורך חשוב וראוי. יחד עם זאת, אינני סבור כי יש למי מטעם המכס סמכות בדין להחזיק בנכס על מנת להביא אדם להתייצב לחקירה. לכך יש אמצעים אחרים אשר נקבעו בחוק.

3.השיקול של הבאת אדם לצורך חקירה, במסגרת השיקולים לפגיעה בקניינו הינו שיקול זר אשר מקומו לא יכירנו. במובן זה יש לומר כי רשות המכס עושה שימוש לצורך זר לסמכות אשר ניתנה לה והיא סמכות החילוט.

4.הסמכות לחלט רכב, כמו כל נכס אחר הינה סמכות אשר יש להפעיל תוך הפעלת שיקול דעת והיא כפופה לכללי סבירות והמידתיות אשר בהם מחוייב כל גוף על פי דין.

אינני מוצא לא סבירות ולא מידתיות בעובדה שרשות מכס מחזיקה ברכב אך ורק כדי לאלץ אדם להגיע לחקירה.

5.משזהו הנימוק להחזקת הרכב, הרי שאין עסקינן בחילוט במישור האזרחי, אלא מצויים אנו נטועים במסגרת פקודת סדר הדין הפלילי [מעצר וחיפוש].

משכך, בדין הוגשה הבקשה במסגרת הליך פלילי ויש לדחות את טענות המשיבה בהקשר זה.

6.המשיבה מעלה טענות פורמליות לרוב בתשובתה ובאת כוחה אף מציינת את טווח 60 הימים אשר יש למשיבה להשיב לבקשה, ככל שתוגש. סבור אני שעל המשיבה לנקוט באופן סביר יותר ומידתי יותר בעת שהיא פוגעת בקניינו של אדם.

7.לצד כל אלו, אני מוצא פגם בסיסי בבקשה בשל כך שהמבקש כלל אינו הבעלים של הרכב. בקשה להחזרת תפוס צריכה לבוא מצד מי אשר הוא בעל זכות הקניין בנכס.

לפיכך, מטעם זה ומטעם זה בלבד ומבלי שיהיה בכך כדי לקבל טענה אחרת כלשהי של המשיבה, אני מורה על דחיית הבקשה.

8.אינני רואה לנכון ליתן צו להוצאות לאור העובדה שספקות רבים עולים ביחס לסבירות ומידתיות פעולת המשיבה.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"א אדר א תשע"א, 15/02/2011 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט

הוקלד על ידי: טליה אבינועם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: